<h1>לקוטי ספר הדין לרבינו יהודה אלברצלוני סימן צ"ב</h1>
<h2>דף ו.</h2>
ונשאל הגאון ר' יצחק ז"ל. ראובן מת והניח אלמנה ובנים ואחר כך לזמן מרובה הוציאו אשתו ובניו שטר חוב שהיה לו לראובן מוחזק על חצירו של שמעון בתורת אפותיקי ובו שני עדים לוי ויהודה. ושמעון טוען ואומ' להד"מ וטען כי לוי העד האחר קרוב לאחי ראובן ועדים מעידים לכך. ושאל ב"ד ליהודה העד השני אם היה יודע שהיה מעיד עם לוי זה הקרוב ואמ' כן ידעתי שאני מעיד עמו אלא שלא הייתי יודע אם היה קרוב או לא. יורינו רבינו היאך הדין. תשובה. זה שאמ' העד השני לא ידעתי אם הוא קרוב אם לאו רואין אם אינו רגיל עמו יתכן שלא ידע אם קרוב הוא אם לאו (ואין) [ו]עידותן עידות כמו שאמ' למיחזי אתיתון או לאסהודי אתיתון. וכאשר קבלנו עדותן כשאמרו למיחזי אתיתון (יקבל) [נקבל] עידותן כשאמ' לא ידעתי וכשר הוא.
